"גלריה" בעסק: הגובה קובע
עסקים רבים ממוקמים בחלל גבוה המאפשר יצירת גלריה, שהיא קומה מוגבהת הפתוחה לקומה
תחתיה, המשמשת לצרכים שונים.
גלריה היא אתגר של ממש לרשויות המקומיות בבואן לחייב ארנונה.
מסתבר, שאין אחידות בהתייחסות של הרשויות המקומיות לשימושים מסוג זה . ככלל, רוב הרשויות
המקומיות מחייבות גלריה בארנונה, אף שתעריף הארנונה נמוך מהתעריף הרגיל.
במקרים רבים חיוב הארנונה על הגלריה נע סביב 50% מהשטח שמתחתיה.
עיריות תל אביב, בני ברק, והרצליה חריגות בכך שהן מחייבות בארנונה את הגלריה כאילו היא שטח רגיל, אף אם גובה התקרה של הגלריה נמוך ולא ניתן להשתמש בה כפי שמשתמשים בשטח העיקרי הרגיל.
תל אביב אינה מחייבת את הגלריה רק אם גובהה אינו עולה על 1.7 מטר. אם גובה הגלריה הוא 1.9 מטר, תחייב העיריה את שטח הגלריה כשטח עיקרי; בני ברק לא מחייבת את הגלריה בארנונה אם גובהה אינו עולה על 1.8 מטר, אולם אם הגלריה היא בגובה 1.9 מטר שטח הגלריה מחויב בשיעור מחצית התעריף שבו מחויב השטח העיקרי.
לצורך בניית הטבלה המשווה הנחנו קיומה של גלריה מעל מפלס הכניסה, שגובהה הוא 1.9 מטר וקיימת אליה עלייה קבועה ומוסדרת מהקומה שתחתיה. שטח הקומה התחתונה הוא 500 מ"ר ברוטו ושטח הגלריה שמעליה הוא 100 מ"ר ברוטו, כך שבסה"כ מדובר ברצפה בשטח 600 מ"ר ברוטו.
הממוצע המשוקלל מחלק את סך הארנונה על השטח העיקרי ושטח הגלריה (ככל שהוא מחויב)
ב-600 מ"ר .