הארנונה והרמה החברתית כלכלית

הארנונה לנפש: העשירים למעלה, העניים למטה

בעוד שתעריף הארנונה למגורים אינו מנבא דירוג סוציואקונומי של יישוב,סך כל הארנונה הנגבית בו יחסית למספר התושבים יעיד על דירוגה הכלכלי-חברתי

במדור זה ננסה לגלות אם יש קשר בין הארנונה כמקור תקציבי של הרשות המקומית הגובה אותה, לבין הרמה הסוציו-אקונומית של אותה רשות בפועל.

כדי לבדוק את הזיקה בין שני גורמים אלה נשווה בין הציון הסוציו אקונומי שמעניקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכל רשות מקומית בישראל, לבין סך הארנונה הנגבית מהתושבים. דרוג הלמ"ס נקבע לפי פרמטרים שונים: צפיפות הדיור,ציוד בדירות מגורים- כגון מזגן,מחשב אישי,כמות מכוניות למשפחה ושנת הייצור שלהן, שנות לימוד,שיעורי תעסוקה ובטלה, וביטויים למצוקות חברתיות-כלכליות מסוגים שונים.
ככל שהדירוג גבוה יותר הרמה החברתית – כלכלית גבוהה יותר.
בטורים קודמים במדור זה הוכחנו שגובה הארנונה במונחים של עלות שנתית למ"ר, אינו מנבא את הרמה החברתית – כלכלית של אותה הרשות.
דוגמה בולטת שהבאנו היתה ירושלים אשר בה העלות השנתית למ"ר ברוטו למגורים בדירה סטנדרטית היא 63 שקלים והרמה החברתית – כלכלית היא 4 בלבד.
מצב הפוך היה בסביון שם עלות שנתית למ"ר היא 35 שקלים בעוד הרמה החברתית – כלכלית היא הגבוהה ביותר (10). לעומת זאת , מתברר שאם בודקים את סך כל הארנונה הנגבית למגורים ומחלקים אותו במספר הנפשות באותה רשות מקומית , ברוב המקרים תתקבל הלימה. כלומר, סך הארנונה לנפש והרמה החברתית – כלכלית נמצאים בהתאמה.
מצאנו שגם אם תעריף הארנונה למ"ר אינו גבוה באופן חריג , שילוב של בתים גדולים יחסית ומספר נפשות קטן יחסית בכל משפחה, מהווה מדד לניבוי גובה הרמה החברתית – כלכלית .
בטבלה ניתן לראות שהרשויות המדורגות 10 ברמה החברתית – כלכלית ממוקמות במקומות הראשונים . החריגה בטבלה היא המושבה מגדל.
אם נבדוק את 20 הרשויות המקומיות הסוגרות את הטבלה נראה שהרשויות בהן גרים ערבים וחרדים, שם הבתים קטנים יחסית ומספר בני המשפחה גדול יחסית, אכן מדורגות נמוך מאוד ברמה החברתית – כלכלית.