הארנונה בעיר החדשה חריש גבוהה מהארנונה בערים חרדיות אחרות
לאחרונה התבשרנו על עיבוי משמעוצי של המועצה המקומית קציר-חריש, שבה מתכננת המדינה להקים אלפי דירות במחירים נוחים יחסית וחלק ניכר מהן מיועדות לציבור החרדי.
מהלך זה דחף אותנו לבדוק פערי ארנונה בין יישובים סמוכים, שאחד מהם מתאפיין באוכלוסיה חרדית ובשני האוכלוסייה מעורבת.
היישובים החרדיים ממוקמים בחלק התחתון ביותר של סולם המצב הסוציו-אקונומי שהרכיבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הלמ"ס מדרגת את היישובים בניתוח נתונים ושקלול הכנסה למשפחה, צפיפות הדיור, כמות מכוניות, השכלה ועוד.
ביתר עילית ממוקמת בדרגה הנמוכה ביותר, שאר היישובים החרדיים ממוקמים בדרגה 2. פער זה אינו בא לידי ביטוי בארנונה בין יישובים סמוכים לדוגמא: ארנונה למגורים במודיעין המדורגת 8 בסולם (שני שלבים מהקצה העליון), היא 41 שקלים למ"ר לחודש, לעומת 32 שקלים במודיעין עילית שהלמ"ס מדרג אותה בשלה ה-2.
נדגיש שהנתונים המוצגים הם גובה הארנונה למ"ר ואינם מעידים אם אמנם זו גם הארנונה הנגבית בפועל, לאחר הנחות הניתנות לפי קריטריונים שונים, המאפשרים הנחות לאוכלוסיות חלשות.
כדי להשוות את התעריפים למסחר, נטלנו כמדד חנות בשטח 100 מ"ר ברוטו וניצבת באזורים שבהם הארנונה למסחר גבוהה יותר. לדוגמא, במודיעין נערכה ההשוואה לפי התעריף מחנויות שממוקמות בקניון עזריאלי.
מבין הערים החרדיות, בני ברק הותיקה והאטרקטיבית במונחי הציבור החרדי, היא היקרה ביותר בארנונה למסחר וכן בארנונה למגורים, אולם היא הזולה במונחי ארנונה בהשוואה לשכנתה רמת גן.
מפתיע הנתון מהיישוב אפרת הדתי-לאומי, לא רחוק מביתר עלית, שם הארנונה זולה במונחי מסחר ומגורים. הארנונה זולה גם במונחים אבסולוטיים ובוודאי בהתחשב בכך שאפרת מדורגת 6, בסולם הסוציו-אקונומי של הלמ"ס.
הוספנו לטבלה את נתוני חריש. לפי הדירוג ב-2010 ניצבת חריש ברמה 5 של הלמ"ס, והארנונה למגורים בה נמוכה מאשר בבני ברק, אולם גבוהה בהשוואה ליישובים החרדים האחרים. הארנונה למסחר בחריש נמוכה בהשוואה לערים האחרות ומעניין כיצד תראה טבלה משווה כזו בעוד 10 שנים