ירושלים: מרפסת 25 מ"ר תחויב כמו 3 מ"ר בלבד
יש שני טיפוסים עיקריים של מרפסות: מרפסות בבית מגורים המהוות המשך לסלון בסגנון הדירות שהיה נפוץ ביותר עד לפני 20 שנה, ומרפסות "תלויות" שאינן רצף של הסלון, בסגנון שהיה מקובל בעבר וחזר לאופנה כיום.בכל הרשויות שבדקנו, המרפסות המקורות , אף אם הקירוי הוא של מרפסת "תלויה" של הקומה שמעל למרפסת, חייבות בארנונה. זאת על אף שמרפסות אלו יכולות להיות מוגדרות במונחי חוק התכנון והבנייה "שטח שירות" ולא "שטח עיקרי". אשר למשרדים, רוב הרשויות מחייבות בארנונה גם במקרה של מרפסת שאינה מקורה, זאת למעט ירושלים ואשדוד.לצורך בניית הטבלה המשווה המצורפת, הנחנו דירת מגורים בשטח של 100 מ"ר ומשרדים בשטח של 200 מ"ר. בשני המקרים גודל המרפסת הוא 15 מ"ר. אם המרפסת קטנה יותר אף אם היא מקורה, ייתכן שתהיה פטורה מארנונה. לדוגמה בירושלים, אם המרפסת קטנה מ-6 מ"ר אף אם היא מקורה , היא פטורה.בתל אביב מרפסת מחויבת, כמו שמחייבים על מ"ר בנוי רגיל, אף אם היא מרפסת שאינה מקורה, אולם רק על 30% משטחה. בירושלים, מרפסת מקורה חייבת ארנונה לפי 20% משטח המרפסת, ואם היא מרפסת גג, תחויב אף אם אינה מקורה. בירושלים המרפסת מחויבת בארנונה לפי 20% משטחה אולם 25 מ"ר הראשונים יהיו פטורים. כך למשל מרפסת גג בירושלים שאינה מקורה, בשטח 40 מ"ר תחויב כשלושה מ"ר של שטח מגורים בנוי רגיל. החישוב מסובך: 25 מ"ר ראשונים במרפסת יהיו פטורים, עוד 15 יחויבו לפי 20% מהשטח וכך מגיעים ל-3 מ"ר.
עיריית ירושלים התעלמה במשך תקופה ארוכה מהנחייה זו וחייבה מרפסת גג שאינה מקורה כמו בדוגמא לעיל לפי שמונה מ"ר, אולם בעקבות תובענה ייצוגית,פסק בית המשפט לחייב 3 מ"ר בלבד ולהטיל על עיריית ירושלים הוצאות כבדות בגין החיוב בניגוד לצו הארנונה.