חולבים ארנונה מהקניונים
קניונים הם מקור הכנסה חשוב לרשויות המקומיות. בין כרמיאל שתעריף הארנונה לקניון בה הוא הגבוה ביותר, מבין הרשויות שנבדקו, לדימונה שהתעריף בה הוא הנמוך ביותר, מסתבר שהפערים בין כל הרשויות הם בשיעור מאות אחוזים
לצורך הבדיקה הנחנו ששטח הקניון כולו 90 אלף מ"ר ברוטו. מתוכם 50 אלף מ"ר הם חניון מקורה ללא תשלום, 30 אלף מ"ר משמשים שטחים מסחריים (שטחים עיקריים), 4,000 מ"ר הם שטחים משותפים למספר שוכרים, וששת אלפים מ"ר הם מעברים.
השטח המסחרי העיקרי בהיקף של 30 אלף מ"ר מחולק באופן שווה בין הרשתות בפרישה ארצית (15 אלף מ"ר) ובין חנויות המסחר המקומיות שאינן בפרישה ארצית.
מצאנו, למשל, למרות שחיפה גובה ארנונה על שטחים משותפים, בנוסף להכנסות שלה מהארנונה על שטחי המסחר, עדיין הארנונה הממוצעת לחודש היא 80 שקלים למ"ר בלבד, ובין הערים הגדולות, זו הארנונה הנמוכה ביותר.
עיריית ירושלים אינה גובה ארנונה על שטחים משותפים, היינו: חניון ומעברים, אלא רק על שטחי המסחר. אלא שהארנונה על השטחים המסחריים בירושלים יקרה מאוד ומשום כך בתחשיב הממוצע השנתי הסופי, הארנונה מגיעה ל-90 שקלים למ"ר. חשוב לציין שעיריית ירושלים הגישה לשרי הפנים והאוצר בקשה לגבות משנת 2012 ארנונה על חניון שלא גובים בו תשלום בכניסה.
עיריית דימונה גובה ארנונה על סוגי השטחים – חניות, שטחים משותפים, מעברים ושטחים מסחריים. עם זאת יוצא שזו הארנונה הנמוכה ביותר מבין הערים שאנחנו בדקנו, ומסתכמת ב-50 שקלים למ"ר בקניון בלבד.
גבעתיים יצאה במקום השני בחיוב הארנונה הממוצע מבין הערים שבדקנו, אולם חשוב לציין שבגבעתיים שיעור העמסה על מ"ר מסחרי הוא גבוה ביותר ומגיע לעיתים לכדי תוספת 70% על השטח העיקרי. נתון זה לא בא בחשבון לידי ביטוי בטבלה שלנו, היות והיינו צמודים להנחות העבודה שתיארנו לעיל.
הרצליה מחייבת ארנונה על השטחים המשותפים. העירייה מחייבת את הנהלת הקניון על שטחים אלו, והנהלת הקניון מצידה מחייבת את העסקים השונים בחלק היחסי. אולם מה שמוריד את ממוצע התשלום בהרצליה הוא שהחניון, המהווה 50% מהשטחים על פי הנחות העבודה שלנו, אינו מחויב בארנונה